Exhibition in the Academic College of Education, Gordon in Haifa, Israel: Toys of Long Time Ago in Arabic Villages in the Galilee, Israel


 

Reconstruction of mid 20th century Children Toys that were common in Arabic Villages in North Israel is an outcome of a research work that Gordon College's students conducted in their families. 

The toys were restored mainly by their grandparents and actually revived an old folk art.

An Hebrew guide and a questionnaire that accompanied the exhibition includes most touching and valuable quotations from the interviews held by the students. The process aroused memories of early childhood and made the interviewees reflect on family issues and the on the way they acquired cultural norms . .

You are kindly invited to scroll down. 

 צעצועים של פעם – צעצועי ילדים בכפרים ערבים בגליל בשנות החמישים והשישים של המאה 

העשרים 

בחסות: המכללה האקדמית לחינוך גורדון בחיפה, מרח"ב והפדרציה היהודית, ניו יורק 


הצעצועים ו

הבובות שבתצוגה שוחזרו ב2002 - 2003 על ידי סבתות/אמהות סבים/בני משפחה שלןסטודנטיות בקורסי קיץ 

במכללת האקדמית לחינוך, גורדון בחיפה, מחומרים מקוריים שמצויים בשטח, תוך ניסיון להציג את המשחקים בהם שיחקו ילדים בכפרי הגליל (דרוזים, מוסלמים ונוצרים) בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים. ניתן לראות בצעצועים אמצעי למידה בעלי השפעה רבה על התפתחותם של ילדים מבחינה גופנית-מוטורית, מבחינה רגשית ומבחינה קוגניטיבית. אך מעבר לכך, צעצועים הם בבואה של התרבות שלנו. הם בו זמנית, משקפים את אורח החיים, את הערכים, את המנהגים ואת האמונות שלנו, ויחד עם זאת הם מעצבים את רוחו של הדור הצעיר. בתערוכה שלפניכם מוצגות בובות ששוחזרו בידי אמהות וסבתות של סטודנטיות מכפרים ערביים בגליל, מכוניות-צעצוע ששוחזרו בידי בעלה של אחת הסטודנטיות או מקלעים סביהן של הסטודנטיות

הבובות מציגות ענף של אמנות עממית שהיה מקובל בארץ עוד בשנות החמישים והשישים. לעיתים הכינה את הבובה אם הילדה כמשחק לבתה, ולעיתים התקינו הילדות את הבובות בכוחות עצמן בהדרכת אחיות גדולות ובהשראת בובות שראו בסביבתן. משחקים מסוימים כמו מחבואים, שבע אבנים, זיתים בערימת עפר היו מקובלים גם בקרב בנים וגם בקרב בנות. אך בדרך כלל נשמרה הפרדה מוחלטת בין המינים, כשהבנות משחקות בחצר הבית או בשדה קרוב לבית, תחת פיקוחה של האם

 הבובות מעוררות את השאלה בדבר כשרות "פיסול" דמויות. באסלם, בדומה ליהדות, אוסר הקוראן על פיסול דמויות, אך צעצועים תלת-מממדיים כמו בובות בצורת יצור אנושי וחיות לא נתפסו כדמויות העלולות להתפרש כאלוהיות. חדיש'תים שונים מאשרים זאת: חדיש'ת מפיו של אל-בוכארי מספר כי עיאשה (אשת הנביא) שנשאה לבעלה בעודה צעירה לימים, ספרה כי נהגה לשחק בבובות בבית בעלה, ושחברותיה נהגו להצטרף אליה למשחק. החברות אמנם התחבאו כשהבחינו בנוכחותו של הנביא, אבל הוא שמח לראות אותה בחברתן. חדיש'ת אחר מפיו של אבו-דאווד מספר כי יום אחד שאל הנביא את עיאשה: - "מה אלו?" עיאשה השיבה כי אלו הבובות שלה. - "ומה זה במרכז?" הקשה הנביא. - "סוס" אמרה עיאשה. - "ומה הם הדברים עליו?" - "אלו כנפים", ענתה עיאשה, "דוגמת סוסו של שלמה המלך, בנו של דוד המלך". הנביא, לדברי המספר, פרץ בצחוק מתגלגל

 מטרות התצוגה והאמצעים להשגתן 

חינוך לסובלנות 

הכרת "האחר" וקירוב לבבות על ידי שימוש בחומרי למידה שאינם טעונים ורחוקים מקונפליקטים בין-עדתיים ומקונפליקטים פוליטים

שימוש בנושא רלוונטי הנוגע בדרך זו או אחרת לכלל המבקרים בתערוכה

 יצירת אינטראקציה חיובית בין הסטודנטים בני עדות שונות במכללה במהלך העבודה על השאלון 

פיתוח יכולת התבוננות

הכרת ענף אמנות עממית ערבית גלילית בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים בצפון ישראל

 זיהוי החומרים מהם עשויים הצעצועים וזיהוי דרך התקנתם

הכרה בצורך להתוודע לקודים - סמלים איקונוגראפים, על-מנת להבין את משמעות הדברים

התוודעות לעולם הערכים העומד מאחורי הבובות 

פענוח סמלים חזותיים ומשמעותם הערכית 

התוודעות לקטעי סיפורים אישיים 

המשמעות הערכית הנחשפת מהחומרים מהם נעשו הצעצועים ומהטכניקה בה נעשו

 פיתוח מודעות עצמית ופיתוח חשיבה ביקורתית 

"בדיקה של עולם הערכים של המבקר בתערוכה נוכח ההיכרות עם עולם הערכים של "האחר 

התמודדות עם השאלה: אילו ערכים היינו רוצים לשמר ולפתח, ואילו ערכים היינו רוצים לשנות 

שבירת סטריאוטיפים 

(למידת הנושא תוך התייחסות לקונטקסט רחב (צעצועים העשויים מחומרים טבעיים במקומות שונים בעולם 

מחקר: באלו בובות משחקות ילדות במגזר הערבי בגליל היום 

פדגוגיה 

(מיומנויות הוראה תרומתה של סביבת למידה (תערוכה) בלימוד נושא (היכרות עם קבוצה תרבותית 

דרכי למידה והערכתן 

מיומנויות אלתור ושימוש במצוי כפי שהן מתגלות בתערוכה 

סגנונות למידה 

בחינת התערוכה "צעצועים של פעם" מאספקט חינוכי, כשהצעצועים משמשים "סוכנים של תרבות", משקפים ערכים תרבותיים ומחנכים לאורם 

?כיצד "עובדים" הצעצועים: למידה מעצבת? פיתוח? על דרך החיקוי

מבנה דעת 

     ניתוח הרעיונות והמושגים המרכזיים שמופיעים בתערוכה, תוך היסמכות על מוצגים חזותיים וטקסטים מילוליים

צעצועים של פעם מחקר

אוצרות ופיתוח: ליאורה ישראלי

 ס י ו ר    מ ו ד ר ך   ב ת צ ו ג ה

 התערוכה שלפניכם העוסקת בתרבות חומרית, מוצגים צעצועים ששוחזרו בידי סבתות, סבים, הורים ומכרים של סטודנטיות במכללה. צעצועים אלו היו מקובלים בשנות החמישים במגזר הערבי בכפרי הגליל. השאלון שלפניכם יעסוק בעיקרו בבובות ובכלי-הרכב המוצגים בתערוכה, תוך שהוא מנסה להפנות את תשומת לב המתבונן לחומרים ולטכניקה המייחדים צעצועים אלו, לדמות הנשית המשתקפת דרך הבובות, לתפקיד הבובה בחייה של הילדה ששיחקה בה, לאורח החיים ולערכים כפי שהם מצטיירים מתוך התבוננות בצעצועים

 ח ו מ ר י ם    ו ט כ נ י ק ה 

נתחיל את הסיור בתערוכה בהתבוננות ב ב ו ב ו ת בויטרינות מס' 1-2 

:הבובות מקובצות בשתי קבוצות עיקריות בהתאם לטכניקה שבה נעשו 

?מאלו חומרים הוכנו הבובות? מאילו חומרים עשויים בגדיהן? איפה לדעתכם נאספו החומרים להתקנת הבובות 

 ?התבוננו בתווי הפנים של הבובות בכלל ושל הבובות שצוינו לעיל בפרט. מאילו חומרים וכיצד עוצבו פניהן של הבובות 

עיצוב דמותה של ה ב ו ב ה ומשמעותו 

:בחלק זה נתבונן מקרוב בדמותה של הבובה וננסה לבדוק אם קיים מודל נשי טיפוסי לבובות כולן

 האם קיים דמיון בין הבובות? במה? האם תווי הפנים של הבובות הם תווי פנים אינדיבידואלים, ייחודיים לפרט מסוים, או שמא הם תווי פנים כללים? מה גילן של הבובות? האם הבובות מציגות נשים בוגרות, תינוקות או ילדות? צעירות? כיצד ניתן הדבר לזיהוי? מה לדעתכם משמעותו של גיל הבובה לגבי האופן שבו שחקה בה הילדה

 ?הבובות מציגות סגנונות לבוש שונים. התוכלו להבחין בין עדות שונות בין הבובות

 מרבית הבובות מציגות דמויות מחיי יום יום. אחדות מהן מציגות אירוע ייחודי. נסו לזהות בובות המציגות אירוע ייחודי במחזור החיים. מדוע לדעתכם שמה  האמנות העממית דגש על אירוע ייחודי זה בשגרת החיים, ומה משמעות הדבר לגבי הילדה המשחקת בבובה

?התבוננו במבט כללי בובות כולן. מהו המודל הנשי שמצטייר מהן


מקומה ותפקידה של ה ב ו ב ה בחיי הילדה

 תחת כותרת זו מובאים ציטוטים מפי הנשים ששחזרו את הבובות וסיפרו על ילדותן. ננסה לראות מה ניתן ללמוד מדברים אלו על מקומה ותפקידה של הבובה בחיי הילדות ששיחקו בהן

הבובה שלי הייתה נקייה ומנומסת. הייתי משכיבה אותה לישון לידי, כיסיתי אותה ושרתי לה את אותם שירים שאימא נהגה לשיר לי (ושסירבתי ללכת לישון בלי שתשיר לי). לפעמים ספרתי לה סיפורים שהייתי שומעת מאחרים

ניהלתי עם הבובה שלי שיחות ארוכות ושאלתי אותה הרבה שאלות הקשורות לדברים שהעיקו על לבי. כמובן, שלא קבלתי תשובות לשאלות שהצגתי לפניה, אבל ברגע ששאלתי את הבובה כאילו אבן נגולה מעל לבי וידעתי שהבובה שומרת את הסוד שלי ולא מספרת לאף אחד. שיתפתי אותה ברגשותיי, בשמחותיי ובכאב שלי

.... הבובה הכניסה לי אמביציה גדולה לחיים... אני חושבת שהיא הייתה החברה הכי טובה שהייתה לי מעודי....

 היא איפשרה לי להיות אוטודידקט, עצמאות ויכולת התמודדות לבד עם מצבים קשים. אני חושבת שחישלה אותי לראות לטווח רחוק, לראות כבר בילדותי את העתיד בצורה אימהית 

 ,הבת או הילד ייחסו לבובה תכונות של בני אדם, האנשה

 כאילו שהבובה באמת שומעת רואה, אוכלת ובוכה הן חבקו, ליטפו ונישקו אותה, ולפעמים כשכעסו, הרביצו

סיפרתי לבובות שלי סודות. לפעמים כשכעסתי על אימי, שפכתי את לבי לפני הבובה, וספרתי לה שאני עצובה וכועסת, ופינקתי אותה 

בובה שמשה כחברה שמדברים אליה, מקשיבה בלי להתנגד, משתתפת ברגשות פחד, שמחה, דאגה, כעס וקנאה כלפי אח חדש. בובה הייתה תינוקה של ילדה, שאחיה התינוק גזל ממנה את כל זמנה ואהבתה של אימה

. התוכלו, לאור דברים אלו, לנסח ולהסביר את תפקידיהן השונים של הבובות בחיי הילדות ששיחקו בהן


א ו ר ח    ח י י ם 

:בחלק זה ננסה על סמך התבוננות בבובות ו"האזנה" לדברי הסבתות המתארות את אורח החיים בתקופה בה היו ילדות, לצייר בדמיוננו את אותם זמנים 

הבנים היו עוזרים לאבא לקושש עצים, הבנות עזרו לאמהות שלהן באריגת שטיחים ותיבות קש, והיו הולכות לעין המים בכדי למלא את הכדים ולהביאם הביתה

 שאלתי את ההורים שלי שהם אנשים מבוגרים (מעל 70 שנים), התשובה שלהם אכזבה אותי מאד... שניהם אמרו: מה אנחנו לא היינו משחקים

את יכולה לבקש ממני לשחזר משחק ילדות שאני שיחקתי בו, אז אני אומרת לך, שאני באמת לא זוכרת שאני שיחקתי במשהו בחיים. המשפחה שלי תמיד נדדה עם העדר ממקום למקום, תמיד היה לנו מה לעשות, לא היה זמן למשחקים, זה נחשב לבושה לשחק, יש עדר כבשים שעדיף לשמור עליו מלשחק (מידע מכפר בדואי שרק השנה הוכר כיישוב

כשסבתא הייתה קטנה היא שחקה עם בנות. ... כל בוקר הלכו לשדה הקרוב לבית ושחקו בחול. הן ערבבו עפר עם מים והכינו צורות שונות מהבוץ: בית קטן לבובות, תנור לאפיית לחם... עד שהבית התייבש היו הילדות מסתובבות ואוספות עשבים על-מנת להכין אוכל ...כל יום, מהבוקר עד הצהרים הן שחקו, בחורף ובקיץ, אם היה חם או קר, תמיד שחקו. בזמן שלהן ילדות לא הלכו לבית-ספר ולא למדו קריאה וכתיבה, הן רק שחקו והכינו בובות משאריות בד

סבתא (שהיא כמעט בת 70) ספרה לי שכשחייה בבית הוריה נמנע ממנה לשחק עם הילדות, היה עליה לעזור לאימא שלה בעבודות הבית. בגיל 15 נשאה לגבר, שאביה קבע כי תינשא לו. שעה ששחזרה את הבובה הרגשתי שהיא עצובה, ושאלתי אותה לפשר הדבר. היא אמרה: הלוואי ויחזור הזמן בו הייתי ילדה קטנה, ואוכל לשחק, לצאת, לרוץ לגבעה עם חברות שלי ולבלות את היום מבלי שאימא תצעק או תקרא לי.... אף פעם לא עשיתי בובות לבנות שלי, ואף פעם לא הדרכתי אותן כיצד להתקינן, זו הפעם הראשונה בחיי (מלאכת השחזור) שאני מכינה בובה

 ...כשהייתי כלה ורצו לקנות לי בגדים לחתונה ראיתי בובה ובכיתי עד שקנו לי את הבובה, ושחקתי בה בבית של בעלי

עד גיל מסוים מותר היה לשחק ביחד, כשהיינו מאד קטנים, מגיל שלוש שנים נגיד, עד שבע שנים. הבנות היו מתבגרות יותר מהר, לא כמו היום, הן התחתנו בגיל צעיר (מגיל שתיים-עשרה ומעלה) ואז נחשבה הבת לגדולה. משחק של בת עם בנים היה אסור ונחשב ללא נאות. בדרך כלל שחקו הבנים ביחד והבנות לחוד. משחקי הבנים היו שונים ממשחקי הבנות


?לאור התבוננותיהן בבובות ובאביזריהן, ולאור הדברים שצוטטו לעיל, התוכלו לצייר את ילדותן של הנשים ששחזרו את הבובות

? מה היה היחס בין המינים לפי דברים אלו

?מה הקשר בין המצב הסוציו-אקונומי של המשפחה, תפיסת הילדות שרווחה בימים עברו, והיעדרם של צעצועים מנופי הילדות של האינפורמנטיות 

?כיצד הוכנו ילדים אלו, שלא שחקו בצעצועים, לתקופת בגרותם 

ע ר כ י ם

?בחלק זה של השאלון נעסוק בעולם הערכי שנלמד דרך הצעצועים. מה מקומו של הפרט בחברה

לבקשתי (לשחזר את הבובה בה שיחקה בילדותה) נשמה סבתא נשימה עמוקה, הביטה רחוק ואמרה: "הלוואי ואפשר היה להחזיר את הימים ההם. היינו גוף אחד, אוכלים ביחד, משחקים ביחד וישנים בחדר אחד. ישבנו סביב אימא והקשבנו לסיפורים שונים ומרתקים מפיה

איזה חיים היו.., כולם שחקו ביחד קבוצות קבוצות שעות רבות, לא כל אחד לבד, אין הבדל בין אחד לשני, מדברים מקשיבים, כל אחד מדבר על מה שיש בלי פחד וכולם מקשיבים לו ומכבדים אותו. זה חסר בחיים שלנו

?אלו ערכים חברתיים, שאפיינו את עולמה של סבתא, ושהיא מתגעגעת אליהם, עולים מתוך דבריה, בזמן שיחזור הבובה

?חזרו לאבחנה שעשיתם ביחס לתיאור תווי הפנים של הבובות. האם ניתן להבחין בין תווי פנים של ילד-תינוק- מבוגר

 ?כיצד מתחברת אבחנה זו לדברי הסבתא שצוטטו לעיל

 ?כיצד לדעתכם הועבר ידע בחברה

לפעמים אמא התקינה לי בובה, או אחותי הגדולה, ולפעמים התקנו אנחנו את הבובות, הילדות, בכוחות עצמנו, ממה שהיה לנו בבית: בדים, חתיכות עץ, כפתורים

?במה נמדד ערכו של הצעצוע

 ...סבתא תפרה לי בובה, ואני, נכדתה השחלתי חוט במחט

? אלו ערכים חברתיים לומדת הילדה המשחקת בבובה מאופן התקנת הבובה

כשהייתי קטנה עשיתי בעצמי בובות כמו ששחזרה דודתי ממקלות של ארטיק ופקק של בקבוק זרוק. שמתי פיסת בד על הפנים והגוף שלה וזן היתה בעיני יצירה נהדרת. אני לא זוכרת שההורים שלי קנו לי בובה ביום מהימים. שמרתי על הבובה כאילו היא חלק בלתי נפרד ממני, כי בכל חיי לא קנו לי איזה מתנה, להפך אימא הייתה רק מלמדת אותי ואת האחיות שלי עבודות בית... ונדרשתי גם להשיג ציונים גבוהים בבית ספר

?אלו ערכים חיוביים רכשה הילדה, לדעתכם, דרך בובתה, על אף הביקורת הסמויה שבדבריה

 ?מה הוא דפוס הצרכנות הנלמד מהחומרים מהם עשויים הצעצועים ומאופן התקנתם 

?התבוננו במשחקי הבנים בויטרינה מס' 3 ונסו לזהות מאלו חומרים הם עשויים? אילו ערכים לומדים לדעתכם בנים ובנות המשחקים בצעצועים שהותקנו מחומרים שבנמצא, בשדה ובבית

?"האם יתכן כי הבובות בתצוגה "מדברות

האם תרבות חומרית עשויה לספר סיפור? הסבירו 

?תכופות שחקו הילדות כאילו הן אימותיהן של הבובות. האם יתכן שבמובנים מסוימים הבובה היא אימה של הילדה המשחקת בה 

"צעצועים של פעם" ו א נ ח נ ו

 בחלק זה מבט כללי ומסכם על צ ע צ ו ע י ם ש ו נ י ם בתערוכה

לפעמים אמא התקינה לי בובה, או אחותי הגדולה, ולפעמים התקנו אנחנו את הבובות, הילדות, בכוחות עצמנו, ממה שהיה לנו בבית: בדים, חתיכות עץ, כפתורים

נכדותיהן של הנשים ששחזרו את הבובות משחקות כיום בברבי*. כיצד משפיע הדבר לדעתכם על המפגש בין הסבתות לנכדותיהן? לניתוח דמותה של ברבי ראה: ישראלי, ל' (2001). אודיסאה רב-תרבותית, מכון מופ"ת, תל- אביב, עמ' 25-31. 

?האם הצעצועים שהוצגו בתערוכה מוכרים לכם בואריאציה זו או אחרת מילדותכם אתם

 ?במה שונים הצעצועים הזכורים לכם מילדותכם מהצעצועים המוצגים בתערוכה 

רבות מן הנשים ששחזרו את הבובות סיפרו כי הבובה הייתה צמודה אליהן בכל אשר הלכו, וכי היא הפכה לאשת סוד שלפניה שפכה הילדה את לבה 

?האם זכור לכם צעצוע מימי הילדות שלווה אתכם ושיכולתם לשפוך בפניו את לבכם

 ?איזה עולם ערכים עולה מהצעצועים המוצגים בתערוכה 

?האם יש בעולם זה כדי לעורר בכם געגועים 

?אילו מערכי העבר הייתם רוצים לשמר ואילו מהם אינם תואמים את השקפותיכם באלף השלישי לספירה

 ?האם יש דרך לדעתכם לשמר בחברה העכשווית, את אותם ערכים המעוררים בנו געגועים? כיצד 

התבוננו בויטרינה מס' 3: ......"פיפ, פיפ, עכו-חיפה-תל-אביב"... אוטומוביל צעצוע עשוי מגזע הצבר מקורו של צמח הצבר במרכז אמריקה, והוא יובא לאזורנו לפני כמאתיים שנה ואוקלם בה. בערבית נקרא הצבר: "סבר" ומובנו: סבלנות. התבוננות בתצלום המדגים את שלבי ההכנה של גבעול הצבר (מה שבטעות מכונה "עלה"), יש בה כדי להסביר את הקשר: הטיפול בצמח דורש מיומנות וסבלנות רבה, אם כדי לקטוף את פירותיו, או כמו בתצלום כדי להתקין מהגבעול דופן במכונית הצעצוע). בתרבות פופלרית יהודית-ישראלית מכונה ה"יהודי החדש", יליד הארץ: "צבר"*. בדומה ל"סאברס" (פרי הצבר) הוא מתואר כדוקרני ומחוספס מבחוץ, אך מתוק מבפנים. פתגם אתיופי אומר: "הסבלנות מרה היא, אך פירותיה מתוקים

?לאור ביקורכם בתערוכה צעצועים של פעם - כיצד נראים בעיניכם המפגשים הבין-תרבותיים שמזמנת חברה רב-תרבותית

 * ראה אלמוג, ע' (1997). הצבר - דיוקן, עם עובד/ספרית אפקים