Gallery  -  גלריה

My grandma's dream - בהיותם פליטים באוזביקסיטן גוייס דודי (דוד מור) לצבא האדום ועבד באפסנאות. הוא הואשם בגניבת דג ממטבח המחנה ונאסר. היה צפוי לו עונש מוות. ערב המשפט, סבתי (צ'רנה וקסלר) לא יכלה להירדם מרב דאגה לגורלו של בנה, אך באותן דקות מעטות שנפלה עליה שינה, הופיעה בחלומה אמה המנוחה, חווה, ואמרה לה: "אל תדאגי צ'רנה, לא ימצאו עדים במשפט". למחרת . נערך המשפט, דודי הכחיש מכל וכל את האשמות, לא נמצאו עדים והוא זוכה ברקע קישוטי קיר בבית בוכארי שצלמתי בביקורי באוזביקסטן, במרכז רחוב בבוכרה בו שוכן בית הכנסת, משמאל למטה כרית ענקית שסבתא לקחה איתם בבריחה מקישינוב והחביאה בתוכה רובלים, נוצות הפוך מתעופפות... במרכז שמיכת צמר שבהן כיסתה שתי מיטות בבית הנטוש שקיבלו עם הגעתם לארץ ביפו ומימין וילונות צהובים שקופים שהתקינה על החלונות באותו בית קסום. הדג שוחה לתוך חלומה של סבתא בין הכרית לשמיכה....
Self protrait
נדודים - אבי אחותי ואני כילדות בחוף הים בחדרה. מזוודת עור קטנה שבה שמר אבי מכתבים ממשפחתו בתקופת המלחמה. אלבום ילדותי (1949) וציור דמויותיהם של סבי וסבתי מצד אבא שמעולם לא פגשתי. הסבא שהיה רוכל בדיסקית ונע ונד בין הכפרים באזור כשהוא נוהג בעגלה וסוס טבע בנהר פרוט כשהעגלה החליקה על הקרח בגשר על הנהר ונפלה למי הנהר. הוא היטיב לשחות אך ככל הנראה הסוס בבהלתו בעט בו והוא אבד את ההכרה. הסוס הצליח להיחלץ מהנהר וחזר לבד לביתה של הסבתא. הסבתא במלחמת עולם שנייה ברחה עם משפחתה של גיזלה, אביה של גיזלה היה אח של אבא שלי ונפטרה עוד ברומניה.
עץ פיקוס שגדל מתחת לדירתה של סבתי בשדרות חן תל-אביב - סבתי ובנה דוד מור היו קשורים אחד לשני בעבותות חזקים. כשחזרו מאוזביקסיטן וניסו לעשות את דרכם לפלשתינה נאלצו לעשות עיקוף גדול מטשרנוביץ עד שהצליחו להגיע לנמל קוסטנזה. סבתי הייתה באפיסת כוחות ודודי העמיד אותה על כפות רגליו, כך הם בוססו בשלגים הכבדים והתקדמו לעבר הגבול. בחרתי לצייר את הקשר ביניהם בעזרת גזע עץ פיקוס שגדל בשדרות חן מתחת לדירתה האחרונה של סבתא צ'רנה בתל אביב בשל לפיתת השורשים את הגזע. דמותה של סבתא מופיעה על הגזע כשהיא מבוססת בשלג. לא הצלחתי לתאר את דמותו של דודי.

My grandma's dream - בהיותם פליטים באוזביקסיטן גוייס דודי (דוד מור) לצבא האדום ועבד באפסנאות. הוא הואשם בגניבת דג ממטבח המחנה ונאסר. היה צפוי לו עונש מוות. ערב המשפט, סבתי (צ'רנה וקסלר) לא יכלה להירדם מרב דאגה לגורלו של בנה, אך באותן דקות מעטות שנפלה עליה שינה, הופיעה בחלומה אמה המנוחה, חווה, ואמרה לה: "אל תדאגי צ'רנה, לא ימצאו עדים במשפט". למחרת . נערך המשפט, דודי הכחיש מכל וכל את האשמות, לא נמצאו עדים והוא זוכה ברקע קישוטי קיר בבית בוכארי שצלמתי בביקורי באוזביקסטן, במרכז רחוב בבוכרה בו שוכן בית הכנסת, משמאל למטה כרית ענקית שסבתא לקחה איתם בבריחה מקישינוב והחביאה בתוכה רובלים, נוצות הפוך מתעופפות... במרכז שמיכת צמר שבהן כיסתה שתי מיטות בבית הנטוש שקיבלו עם הגעתם לארץ ביפו ומימין וילונות צהובים שקופים שהתקינה על החלונות באותו בית קסום. הדג שוחה לתוך חלומה של סבתא בין הכרית לשמיכה....
Self protrait
נדודים - אבי אחותי ואני כילדות בחוף הים בחדרה. מזוודת עור קטנה שבה שמר אבי מכתבים ממשפחתו בתקופת המלחמה. אלבום ילדותי (1949) וציור דמויותיהם של סבי וסבתי מצד אבא שמעולם לא פגשתי. הסבא שהיה רוכל בדיסקית ונע ונד בין הכפרים באזור כשהוא נוהג בעגלה וסוס טבע בנהר פרוט כשהעגלה החליקה על הקרח בגשר על הנהר ונפלה למי הנהר. הוא היטיב לשחות אך ככל הנראה הסוס בבהלתו בעט בו והוא אבד את ההכרה. הסוס הצליח להיחלץ מהנהר וחזר לבד לביתה של הסבתא. הסבתא במלחמת עולם שנייה ברחה עם משפחתה של גיזלה, אביה של גיזלה היה אח של אבא שלי ונפטרה עוד ברומניה.
עץ פיקוס שגדל מתחת לדירתה של סבתי בשדרות חן תל-אביב - סבתי ובנה דוד מור היו קשורים אחד לשני בעבותות חזקים. כשחזרו מאוזביקסיטן וניסו לעשות את דרכם לפלשתינה נאלצו לעשות עיקוף גדול מטשרנוביץ עד שהצליחו להגיע לנמל קוסטנזה. סבתי הייתה באפיסת כוחות ודודי העמיד אותה על כפות רגליו, כך הם בוססו בשלגים הכבדים והתקדמו לעבר הגבול. בחרתי לצייר את הקשר ביניהם בעזרת גזע עץ פיקוס שגדל בשדרות חן מתחת לדירתה האחרונה של סבתא צ'רנה בתל אביב בשל לפיתת השורשים את הגזע. דמותה של סבתא מופיעה על הגזע כשהיא מבוססת בשלג. לא הצלחתי לתאר את דמותו של דודי.