אותה הגברת בשינוי אדרת - פתגם ומקבילותיו בנופיה הרב-תרבותיים של ישראל

הפתגם הוא מימרה קצרה הכוללת חכמת חיים או מוסר השכל. אותה הגברת בשינוי אדרת 

נועדה לבנות גשר בין תרבויות ועדות שונות בישראל, מתוך הכרת הדמיון שבין השונים.

הפתגמים בני עדות ודתות שונות, המובאים ביחידת הלימוד, מקבילים זה לזה מבחינה

רעיונית, אך שונים במבחר הדימויים ובעולם האסוציאציות. שפע הניסוחים של

אותה חכמת חיים, מציג את החברה הישראלית כמארג עשיר ומרתק.

משחקי ההקבלות המוצעים ביחידה מפתחים חשיבה ביקורתית ויכולת להיכנס

ל"נעליו של ה"אחר"; הקבלת הפתגמים למקורות היסטוריים-יהודיים (חז"ל) מצביעה 

בדרך נוספת על המשותף לבני עדות שונות; עבודת השורשים בחיפוש אחר פתגם 

ממורשתו של התלמיד מפתחת מודעות עצמית ומחזקת את זהותו של העצמית של 

התלמיד; עבודת היצירה "ספר הפתגמים שלי", הנכתב בטכניקה עתיקת יומין, מעצימה את 

גאוות התלמיד במורשתו המשפחתית ומעשירה את חווית הלימוד.

לפני הלומד מופיע רעיון אחד המבוטא בווריאציות שונות. לדוגמא הנושא של "עבודה ושכרה":

מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת (חז"ל)

ללא מאמץ לא תוציא דג מהנהר  (רוסיה)

השואף לגדולות - יהא ער בלילה (ערב)

החורש חפיף - יקצור יבלית (אתיופיה)

במקום שיש רצון, יש דרך (ארה"ב)

כפי שאתה זורע תקצור (תימן)

בד בבד עם תהליך אינטגרציה חברתית שמתרחש בכיתה ובחברה בכלל, מקבל התלמיד 

חיזוק לזהותו ולביטחונו העצמי, באמצעות העיסוק בשורשיו המשפחתיים, וגלימת 

האנתרופולוג שהוא לובש, לצורך עריכת עבודת שדה.

העיסוק במשמעות הפתגמים, מעבר לערכם כמטמון אורייני, מפתח אצל הלומד זווית 

הסתכלות רחבה על תופעות שונות, חשיבה ביקורתית וערכית, כלי עזר בסיסיים בגיבושה 

ובפיתוחה של השקפת עולם וסולם ערכים חברתי מאחד.

הפעילויות ביחידת הלימוד מקנה לתלמיד יכולת ומיומנות ב"תרגום" מדפוס תרבותי אחד לאחר, את היכולת "להיכנס לנעליו של האחר" – כישורי יסוד לתפקוד בונה בחברה הטרוגנית ורב-תרבותית.

את יחידת הלימוד חותמת פעילות יצירתית בו מכין כל תלמיד ספר-אקורדיון משלו, מבוסס על פתגם ממורשתו האישית, בצד מקביליו, בצד פתגם מקורי פרי עטו.